קורונה- קשה לעצמאים אבל מה לגבי השכירים

הכירו את ארגז הכלים לשכירים ומשפחות !


בחודשים האחרונים השיח הציבורי נסוב בעיקר סביב מצבם של העצמאים בזמן שמידי פעם כמובן מזכירים גם את הוויכוח הקיים לגבי הכמות המדויקת של השכירים המובטלים, הן כאלה שיצאו לחל"ת וטרם הוחזרו והן כאלה שפוטרו.

מצבם של העסקים הקטנים והבינוניים אכן הוחמר משמעותית כתוצאה מהמשבר אליו נקלענו, אך מצבם היה בכי רע גם הרבה לפני שהגיעה אלינו הקורונה. מכיוון שעסקים אלה מעסיקים את רוב השכירים במשק הרי שהפגיעה בהם, לפני הקורונה ובעקבותיה, הביאה לכך שאלה שנפגעו בעיקר הם למעשה אותם האנשים שעובדים ומועסקים בכל אותם עסקים שנפגעו.

זה נכון שהשכירים שהוצאו לחל"ת או פוטרו קיבלו מיד רשת ביטחון מהמדינה בצורת דמי אבטלה (ואולי זו הסיבה שהדיון הציבורי לא התמקד בהם מלכתחילה) אבל רשת זו הינה זמנית וחלקית בלבד. דמי האבטלה להם זכאים המובטלים החדשים מוגבלת הן בכמות ימים והן בתקרת סכומים, כפי שהדברים מוצגים בטבלאות שפרסם ביטוח לאומי (הבאנו את המדרגות עד לשכר חודשי ממוצע של 12,000 בחודש) :


דמי האבטלה המרביים

דמי האבטלה המרביים הם 422.04 ש"ח ליום, עבור 125 ימי התשלום הראשונים והחל מיום התשלום ה-126, דמי האבטלה המרביים הם 281.36 ש"ח.

כפי שניתן לראות בטבלאות לא כל הנוצץ הוא זהב ולמרות שהוקמה "רשת ביטחון לשכירים" מדובר ברשת בטחון בעייתית וזאת עוד לפני שנגענו כלל בנקודה שהנוסחה של דמי האבטלה מקזזת את חמשת ימי הזכאות הראשונים בכל ארבעה חודשי זכאות. במילים אחרות בכל ארבעה חודשים מקוזזים מהגמלה כ - 20% מהסכום לו זכאים כל מובטלת או מובטל באותו החודש.

ממשלת ישראל הבינה, בשלב כלשהו, שהמשבר צפוי להיות ארוך ממה שחשבו וכן היא הבינה שלא ניתן פשוט "לסגור את הברז" לאחר 4-6 חודשים ולהשאיר אנשים ללא כסף. לכן הורחבו התקנות לשעת חירום ותקופת הזכאות לקבלת דמי אבטלה הוארכה וכן התקצרה התקופה הנדרשת ליצירת הזכאות לקבלת דמי אבטלה. אף קיימים דיבורים לביטול ההנחיה המטופשת של קיזוז חמשת הימים הראשונים בכל ארבעה חודשים.


אם כך נראה שרשת הביטחון שמתחה המדינה (על תוספותיה והרחבותיה) מספקת מענה לחלק מהבעיה, אך מה לגבי העתיד ?

אם אכן הכלכלה הישראלית תיפגע באופן שצופים שהיא תיפגע, הרי שעסקים רבים יסגרו ולכל המובטלים לא יהיה מקום לחזור אליו. גם אם בסבירות גבוהה יפתחו עסקים חדשים שיוכלו לקלוט חלק מהמובטלים, הרי שתהליך השיקום של הכלכלה שלנו צפוי להיות ארוך ולא פשוט בכלל. גם זאת, רק אחרי שתהליך שכזה יחל. אם כך ככול הנראה צפוי עוד זמן רב עד אשר המשק יחזור לעצמו ועד אשר השוק יתקן את עצמו (כפי שאומרים בעולם ההשקעות הפיננסיות) ויחזור לשיווי משקל בשוק העבודה (ובשאר השווקים) אשר יהיה קרוב לשיווי המשקל ששרר לפני המשבר.

בתקופה זו, לצערנו הרב, גם אם אנשים יחזרו לעבודה, הן במקום בו עבדו לפני שהוצאו לחל"ת והן במקום אחר, הרי שיהיה קשה מאוד לייצר לכל אותם אנשים ביטחון תעסוקתי אשר יקנה להם את היכולת לנהל תהליך של קבלת החלטות לטווח הבינוני והארוך, החלטות בנוגע לנושאים כגון : חוגים לילדים, שיעורים פרטיים, נופשים משפחתיים, רכישת מוצרי צריכה כאלה ואחרים, החלפת מכונית או דירה וכו'.

ככול שהמשבר ימשך ויעמיק ולא ימצאו פתרונות ראויים ברמה הלאומית, הרי שאנחנו עלולים להידרדר לתחילתו של מיתון ואף שפל כלכלי (שלהם השלכות כלכליות ונפשיות כאחד) הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית והסיבה העיקרית שעדיין לא הגענו לשם תלויה הן בעובדה שהתקופה שעברה מתחילת המשבר ועד כה, קצרה יחסית (במונחים לאומיים), הן בעובדה שניתנו פתרונות זמניים ע"י הממשלה לחלק מהבעיות, הן בעובדה שלחלק מהמובטלים יש עדיין עתודות פיננסיות שצברו בשנים בהן עבדו והן בשל העובדה שרוב האנשים עדיין יכולים לקבל אשראי מהבנקים על מנת לממן את מחייתם ("חיים מהמינוס").

חברים בין אם מדובר בתקופה שתסתיים תוך מספר חודשים ובין אם מדובר בתקופה שתימשך זמן רב, אין פתרונות קסם וחייבים לחשב מסלול מחדש.

בתקופה כזו כל תא משפחתי צריך להסתכל על עצמו כעסק קטן עם מקורות ושימושים ועליו לתכנן תקציב משפחתי אשר מבוסס על נתוניו ויכולותיו הסובייקטיביות. תקציב זה צריך להסתכל קדימה ולהיות מחולק לשלושה פרקי זמן התואמים את פרקי הזמן בהם אנשים נדרשים לקבל החלטות (שאינן עסקיות) : טווח קצר (חודש - חודשיים), טווח בינוני (שלושה חודשים - חצי שנה), טווח ארוך (חצי שנה - שנה וחצי).

תקציב זה צריך לכלול גם נתוני הכנסות והוצאות וגם נתוני תזרימי מזומנים (קצב שריפת המזומנים) והוא יהווה מאין תוכנית עסקית להתנהלותה של המשפחה בתקופה המאתגרת בה אנו חיים, במטרה למזער את הנזק הכלכלי ובמטרה לסייע לתא המשפחתי לצלוח את התקופה ולא לקרוס.

חלק מן המשפחות עושות את התהליך הזה כבר שנים וכך הן מנהלות את משק הבית שלהן (גם אם בפועל לא השתמשו במונחים שצוינו). אבל חלק ממשקי הבית (לדעתי רובם) לא עושים זאת, הן מהסיבה שאין להם את הכלים הנדרשים, הן מהסיבה שמעולם לא נדרשו לכך והן מכל סיבה אחרת.


בשל הסיבה שקהילת גרוסלנד חרטה על דגלה לסייע לכל מי שזקוק לסיוע וכן לחזק אוכלוסיות חלשות, אנו מעמידים לרשותכם את ארגז הכלים לשכירים ומשפחות, הכולל : מערכת לניהול פשוט וחכם של התקציב המשפחתי, שיחות זום עם רואה חשבון במטרה לקבל עצות בהתנהלות הפיננסית, הנחות בעסקים החברים במיזם ועוד. ארגז כלים ייחודי זה יסייע לכם (שוב! עם עבודה קשה וללא קסמים) לעבור את התקופה ולהתנהל בצורה אחראית וראויה התואמת את המציאות בשטח.

אם אתם קוראים את הדברים ומרגישים כי אתם זקוקים לסיוע או אפילו רק חיזוק קל בהתנהלות הפיננסית של משק הבית שלכם, אתם יותר ממוזמנים לפנות לגרוסלנד ואנו נעמיד לרשותכם את כל הכלים שנוכל על מנת שביחד נעבור את התקופה המאתגרת.

חשוב לציין כי הסיוע והשימוש בארגז הכלים ניתנים ללא כל עלות כספית וללא כל התחייבות, אך כרוכים בהצטרפות וולונטרית לקהילת גרוסלנד ורישום פשוט למערכת, באמצעותה יועמדו לרשותכם חלק מהכלים עליהם דיברנו ועוד כלים נוספים אחרים.



אודות המחבר: רו"ח אופיר שלו, מומחה בהצלחת עסקים שנקלעו למשבר, יו"ר ומנכ"ל גרוסלנד.

בעלי עסקים? יש לנו ארגז כלים עבורכם!

ליצירת קשר עם מחלקת קשרי לקוחות עסקיים, היכנסו:


21 צפיות0 תגובות