בעזרת קמפיין שופרו תנאי מגוריה של שורדת השואה אליזבת בת 101

עודכן ב: 1 יונ 2019

לאור מצבם הקשה של חלק משורדי השואה החיים היום בישראל בתנאי מגורים מחפירים ובעוני קשה, החלטנו בגרוסלנד להפעיל את תוכנית : "גרוסלנד למען שורדי השואה" אשר במהלכה החלנו בקמפיין איסוף כספים מחברי הקהילה, שמטרתם לסייע לאותה אוכלוסיה של שורדי שואה ולנסות להפוך את חייה של אוכלוסייה זו לנוחים יותר ומכובדים יותר.

בקמפיין שהחל מספר ימים לפני יום הזיכרון לשואה ולגבורה (אשר ימשיך גם לאורך כל השנה באופן שוטף ויתרחב לסיוע לאוכלוסיות מתקשות נוספות) גייסנו סכומי כסף שיועדו לצורך שיפוץ וריהוט ביתה של שורדת שואה בשם אליזבת (בת 101) אשר ישנה על מיטה הרוסה ומאולתרת, בדירה מתפוררת עם ריהוט עייף בעיר חולון. מצב אשר לכל הדעות גורם לנו לחשוב בעצב רב "היכן טעינו כחברה".

בעזרת הכספים שגויסו בקמפיין ובעזרת הצטרפותם ליוזמה של חברים עסקיים נוספים בגרוסלנד חנות הרהיטים אוטופיה מראשון לציון ויצרנית פריכיות החיטה דילייט 2005 בע"מ, וכן תודות לשיתוף הפעולה שבוצע עם המיזם החברתי סושלאייזחבר גם הוא בקהילת גרוסלנד) העושה עבודה מדהימה בקידום אוכלוסיות מוחלשות,, הצלחנו לתרום את חלקנו לתהליך שיפוץ וריהוט דירתה של אליזבת ובכך, אנו מקווים, שגם הצלחנו להפוך את חייה לנוחים יותר ואת תנאי מגוריה לראויים יותר.





את כל סיפור חייהם המרתק של אליזבת ובעלה ארנסט – יצחק (ז"ל) לא נוכל לספר בכמה מילים בלבד ולכן לקחנו ממנו חלק קטן המבטא באופן ברור מי הם האנשים המדהימים הללו. בחרנו עבורכם קטע מהסיפור המצייר קווים לדמותם מעוררת ההשראה שהלוואי וכולנו, כחברה ישראלית, היינו חולקים את אותם ערכים של נחישות ועשייה למען אחרים...

ציונות והתבגרות מהירה בצל השואה – סיפורם של אליזבת וארנסט – יצחק (ז"ל)

הכול מתחיל בעיירה קטנה בשם ברשו במרכזה עבר הגבול בין רומניה והונגריה. אליזבת נולדה בשנת 1918 והייתה השלישית מבין ארבעה ילדים. בגיל צעיר יחסית נפטר אבי המשפחה וכל ניהולו של העסק המשפחתי לממכר בדים הוטל על ביתו אליזבת אשר בגיל 16 מצאה את עצמה בעיר הבירה בוקרסט כשהיא אחראית על ניהול העסק המשפחתי ועל פרנסת המשפחה כולה. עם עליית הנאצים הוחרם העסק המשפחתי וכל עתידה הכלכלי של המשפחה עמד בסכנה. אליזבת (כך מספרים חברים ובני משפחה) אשר סירבה לקבל את הגורל שנכפה עליה ובפרץ של תמימות צעדה בנחישות רבה האופיינית לאישיותה, לכיוון מפקדת הנאצים באזור ודרשה לקבל את העסק המשפחתי בחזרה. החיילים הנאצים נדהמו מאומץ ליבה של העלמה הצעירה ושייכו את מעשיה, באופן מיידי, למצב נפשי של חוסר שפיות ולכן שלחו אותה לדרכה. אליזבת המשיכה לפתח את העסק המשפחתי בתחום המסחר בבדים וניצלה באותה תקופה את נסיעותיה הרבות ואת קשריה העסקיים לטובת קידום פעילותה הציונית בסניף השומר הצעיר ובגיוס משאבים ל"הכשרה".

לעומת אליזבת סיפורו של בעלה ארנסט - יצחק (ז"ל) היה קצת שונה...

ארנסט נולד אף הוא בעיירה ברשו, אבל מצידו השני של הגבול. ארנסט עלה לארץ כחלוץ ואז נשלח בחזרה להונגריה כשליח הסוכנות היהודית. לאחר שנתפס ע"י הנאצים נשלח ביחד עם הוריו למחנה ההשמדה אושוויץ. הוריו של ארנסט נרצחו באושוויץ ע"י הנאצים אך הוא הצליח לשרוד את מחנה ההשמדה.

לאחר שחרור אושוויץ המשיך ארנסט בפעילותו ושליחותו הציונית ואז נתפס ע"י הרוסים אשר הגדירו את פעילותו כאקט של בגידה והוא נשלח למאסר ממושך בסיביר.

לאחר שחרורו מסיביר חזר ארנסט לעיירת הולדתו ברשו ושם פגש את אליזבת. השניים התאהבו, התחתנו ואף נולדה להם בת בשם מוניקה.

בכך נסגר מעגל של סיפור מרגש אודות שני אנשים מרתקים שתחילתו וסופו בעיירת קייט קטנה בשם ברשו, אשר במרכזה עובר גבול בין שתי מדינות...


מעוניינים לתרום להמשך הקמפיין - לחצו כאן .



תודה גם לחברת פז-גז ומיזם הלפי.

129 צפיות0 תגובות