עם המשכיות משבר הקורונה והתפשטות הווירוס אנחנו עדים לתופעה שדי אופיינית לתקופת משבר ושפל.
בזמן שקבוצה מסוימת של אנשים נקלעת לקשיים קיומיים, תמיד ישנה קבוצה אחרת שמנצלת את המצב לטובתה, מתעשרת ומתחזקת ע"י כך שהיא ניזונה ממצבה הקשה והחלש יחסית, של הקבוצה השנייה.
במלחמת המפרץ הראשונה (מבצע סופה במדבר) כאשר נפלו פה טילי סקאד וישראל הייתה תחת איום ממשי, כל אזרחי המדינה שהו בהסגר בחדר האטום עם מסיכה על פניהם מחשש להתקפה כימית או ביולוגית מצד סדאם חוסיין. אז היה מי שניצל את המצב על מנת להתעשר על חשבון מצוקתם של האזרחים המפוחדים. היו אלה ספקי המסקנטייפ (סרט הדבקה) הרחב וספקי יריעות הניילון אשר שימשו לאיטום חדרים (חלונות ודלתות) במטרה להגן על חיינו מפני התקפות בלתי קונבנציונליות. אי אפשר גם לשכוח את "ידידנו" דוד מהתוכנית העולם הערב אשר דאג כי כל מי שמכיר אותו יוכל לרכוש קוביית נייר טואלט בודדת ב - 100 שקל בלבד.
היום כ - 30 שנה לאחר מכן, לצערנו, אזרחי ישראל, כמו שאר אזרחי העולם, שוב נמצאים בסוג של איום קיומי וגם הפעם עליהם להישאר בהסגר בבתים, רק שהפעם זהו החשש להידבקות בווירוס הקורונה. גם הפעם, איום זה מסכן הן את בריאותנו (בדומה למתקפת טילים קונבנציונלית או בלתי קונבנציונלית) והן את עתידנו הכלכלי וגם הפעם יש המנצלים את חולשתה, מצוקתה וחששה של קבוצה מסוימת, רק שהפעם מדובר בספקי מסכות הקורונה וספקי האלכוג'ל.
גם התנהלות הבנקים, רשתות המזון הגדולות והפארם די מאכזבת למען האמת בתקופה הנוכחית, והיינו מצפים מהן לנהוג בצורה קצת יותר אבירית תוך ראייה לאומית של טובת הכלל.
מבחינה עסקית ופיננסית בכלל, הבנקים הם הגוף החזק והיחיד שהינו בעל היכולת לספק קרקע יציבה בתקופה כל כך חסרת וודאות. ניתן לראות כי המערכת הבנקאית לא רק שאינה נוקטת בגישה אבירית ראויה, תוך הבנה כי המשק נמצא במצוקה וזקוק לעזרה, היא גם בוחרת להקשיח עמדות בתקופה הנוכחית. זאת על אף כל הפרסומים כי צפויות הקלות מכיוון זה. התנהגות זו של הבנקים מקבלת ביטוי הן בהעלאת ריביות על אשראי וחוב, הן באמצעות הגברת האיומים בנוגע להחזרת שקים שלא יהיה להם כיסוי מספיק (בכך הבנקים מנצלים את הנחיית בנק ישראל שלא להגביל חשבונות עם שקים חוזרים, כפי שהיה נהוג עד כה) והן באמצעות אי מתן אשראי לעסקים שנקלעו לקשיים תזרימיים מהסיבה שמכירותיהם נפגעו גם בשל המצב וגם בשל העובדה שקיבלו הוראה חד משמעית מהמדינה לסגור את בית העסק כליל.
לצערי לא רק המערכת הבנקאית מגלה צד פחות מחמיא שלה, אלא גם רשתות המזון (בעיקר הגדולות) אשר קיבלו מהמדינה מנדט לספק בעת הזו כמעט את כל תצרוכת המזון והנלוות של אזרחי המדינה. בדומה לבנקים, בתחום זה, הן אולי למעשה היחידות שיכולות לעמוד באחריות זו. רשתות המזון לא מבצעות מספיק מבצעים והוזלת מחירים אשר יסייעו לצרכנים שמתמודדים עם תקופה מאוד לא פשוטה מבחינה כלכלית, גם אם הדבר עלול לפגוע במקצת ברמת הרווחיות שלהם שכלל לא בטוח שתיפגע. גם אם המחירים יפחתו הרי שכמות המוצרים שהן מוכרות בתקופה זו גבוהה יותר מהרגיל כי אנשים צורכים יותר, זאת בד בבד עם העובדה שברגע שעסקים קטנים אחרים בתחום, אשר היוו עד כה תחרות לרשתות הגדולות, נסגרים על פי הנחיות ממשלה. אזי תנועת הצרכנים מנותבת מהם, ישירות לרשתות הגדולות ולסניפיהן הפתוחים ובכך גדלים הביקושים וכפועל יוצא יש גידול במכירות (גם אם השפעה זו אינה מהותית).
חשוב לציין כי אומנם התנהגות רשתות המזון בתקופה הנוכחית מאכזבת במקצת אך יחד עם זאת לא ניכרת עליית מחירים משמעותית וניכר כי אין ניצול ציני של המצב.
לאכזבה מהבנקים ומרשתות המזון ניתן להוסיף גם את האכזבה הגדולה מרשתות הפארם שעם תחילת המשבר הבינו מייד כי בשל העובדה שיש להן כמעט בלעדיות על רוב מכירת האלכוג'ל דאגו לעלות את המחירים של מוצר זה בעשרות מונים וזאת שוב במקום להירתם "למאמץ המלחמתי" בסיוע לאנשים בניסיונם להגן על עצמם ובכך למעשה להגן על כולנו כאזרחי המדינה, מהידבקות המונית בקורונה.
בנוסף לבנקים, לרשתות המזון והפארם, שהתנהלותם כאמור מאכזבת בלשון המעטה, קם לו ענף חדש בישראל, או יותר נכון התעורר לחיים, הלא הוא ענף מסכות הקורונה (N95 ,KN95 ואחרות). בכלל ישנה תחושה כללית כי כולם הפכו פתאום לספקי מסכות קורונה וכי אילו לא היו הגבלות על הגעה לחופי הים הרי שגם מוכרי הארטיקים בחוף היו מוכרים גם מסכות קורונה.
גם במקרה של מכירת המסכות הללו אשר יכולות או אמורות להגן עלינו מפני הידבקות בווירוס הקורונה, ובדומה לספקי יריעות הניילון וסרט ההדבקה ממבצע "סופה במדבר" (מלחמת המפרץ הראשונה), מתגלה שוב ישראלי מכוער שהדבר היחידי שהוא רואה לנגד עיניו זה את עצמו בלבד ואת ההזדמנות להרוויח כסף לא מוסרי ולעשות לביתו. פתאום אנו מגלים כי בעת מצוקה, מסיכות אשר בזמנים רגילים אין סיבה שיעלו לצרכן הסופי יותר מ 10-12 ₪, עולות בין 30-50 ₪ ואף יותר.
ואני שואל מה לא ברור ?
האינטרס לעצור את התפשטות המגיפה הוא אינטרס של כולנו... כי היא פוגעת בכולנו !!!
אוכלוסיות שלמות בסיכון נמצאות כאן בסכנת חיים!!! לא מדובר רק בקשישים שיכולים להיות ההורים של כולנו, אלא מדובר גם באנשים צעירים עם מחלות כרוניות שונות שהינם הורים לילדים קטנים !!!
על אף העובדה שאני באופן אישי מעריך מאוד ומעודד יזמות עסקית וניצול הזדמנויות עסקיות שמביאות לצמיחה ופריחה של עסקים, הרי שפה מדובר בפריחה וצמיחה של קוצים ועשבים שוטים בלבד, והדבר היחידי שמאפיין אותם, בסוף היום, הוא שהם מתייבשים ואף גורמים לשרפות הרסניות.
מי שיש ביכולתו למכור מסכות בכמויות גדולות, שיגנו על כמה שיותר אנשים, שיעשה זאת. שלא תבינו אותי לא נכון, זה בסדר גמור לחלוטין גם להרוויח. אבל ראבק ! לא חייבים לנצל מצוקה ולהיות תאבי בצע, לא חייבים להרוויח מאות אחוזים וגם 20%-30% זה רווח יפה בתקופה זו. הדבר יפה גם לגבי כל מי שיש ביכולתו למכור בכמויות גדולות מוצרי היגיינה וחיטוי (אלכוג'ל, נייר טואלט, כפפות חד פעמיות וכו'). גם אתם תצטרפו למאמץ הלאומי תמכרו ותרוויחו, אבל אין סיבה לנצל את המצב ואת המצוקה על מנת להתעשר. גם אם הדבר אפשרי !
בעת הנוכחית על כל אחד מאיתנו לעצור לרגע, להפסיק להסתכל רק על עצמו ולהתחיל להסתכל על טובת הכלל. תחשבו על זה כעל מילואים בצו 8 הקורא לכולנו להירתם למען מטרה אחת והיא עצירת ההתפשטות ומניעת קריסה כלכלית ולאומית של כל אותם העסקים (הקטנים והבינוניים) ושל כל אותם הצרכנים אשר בסופו של דבר הם הכוח המניע פה את המשק הישראלי בשגרה.
כמובן שהפניה פה הינה גם לרשתות המזון הגדולות ולרשתות הפארם, שבתקופה זו הינן הבסיס ולהן הכוח לעזור לאנשים שקשה להם לעבור את התקופה. גם לרשתות אלה יש את הזכות להרוויח (שכן מטרת קיומן הינו יצירת רווח) אבל עליהן לעשות זאת בצורה המוסרית ביותר שניתן, כמובן מבלי שהדבר יפגע בהן מבחינה כלכלית ועסקית.
צו 8 ניתן בזאת גם לבנקים המסחריים אשר בהגדרה הם ספקי אשראי (דבר שקצת הספיקו לשכוח). הבנקים הם אלה שקיבלו את המנדט מכולנו להניע את הכלכלה ולכן עליהם להפסיק להתנהג כפטרונים ולהתחיל לקבל החלטות עסקיות כבני אדם ולא כמכונות חסרות רגישות (גם אם בהחלטות אלה יש מרכיב של סיכון עסקי). בידי הבנקים המסחריים אומנם הכוח לגרום לאנשים ולעסקים, כאלה ואחרים, לשרוד כלכלית ולעבור את המשבר בשלום או לקרוס כלכלית ולפשוט את הרגל, אך אסור להם לשכוח שביחד עם הכוח הזה מגיעה גם אחריות עצומה. בעיקר אסור להם לשכוח לרגע שחלק נכבד מהכספים, אשר נותנים להם את אותו הכוח ואשר מאפשרים להם להרוויח מיליארדים לאורך השנים, הם קיבלו מהאנשים הקטנים אשר את גורלם הכלכלי הם חורצים מידי יום, שהרי מדובר בפיקדונות ובחסכונות של כולנו ולא בנכסים פרטיים שלהם ואנחנו כן רוצים לעזור לאחרים ומבקשים מהבנקים, שהינם בעלי הידע המקצועי והיכולת התפעולית, לעשות זאת בצורה אחראית, מקצועית ובעיקר אנושית. זאת מבלי לסכן אותנו או את עצמם מבחינה כלכלית. זה בסדר גמור אם הבנקים ירוויחו תוך כדי התהליך, שכן הם גוף עסקי לכל דבר, שמטרתו לייצר רווחים. אבל באמת ובראיית טובת הכלל, לא יקרה כלום אם הבנקים יעזרו קצת יותר בתקופה זו גם אם זה יגרום להם להרוויח קצת פחות.
וכיצד ניתן שלא להתייחס להנהגת המדינה ?
חברי הכנסת וחברי הממשלה הנכבדים, הגיע הזמן להתעורר ולהיות המבוגר האחראי. במקום להתמקד בשיווק, קידום והאדרה עצמית חסרת ערך וכן במקום לזרוק לאוויר סיסמאות חסרות תוכן במסיבות עיתונאים יומיות. עליכם לקחת פיקוד ולנהל פה את העניינים. עליכם לפרסם צווי שעה שיאפשרו לכלכלה להמשיך ולהתקדם אך ימנעו מבעלי יכולת להתעשר על חשבון מצוקתם של החלשים. ברור לכל שמדובר בתהליך מורכב, קשה ומאתגר אך לכם יש את המנדט ולכם יש את היכולת להוציאו אל הפועל. אם באמצעות חקיקה ואכיפה ואם באמצעות שימוש במיטב המוחות והמשאבים העומדים לרשותכם.
ולשר האוצר משה כחלון אנו אומרים : ניסיון נחמד היה לנצל את מסיבת הפרידה שלך מהחיים הפוליטיים בשידור חי בפריים טיים (כן זו לא הייתה מסיבת עיתונאים בעלת ערך מוסף כלשהו), על מנת לייצר זיכרון מלאכותי, במוחם של האזרחי, כי אתה היית שר האוצר היחידי שיום לפני שסיים את תפקידו (או לפחות הודיע על כך) דאג לתקציב בסך 80 מיליארד ₪ לסיוע לנפגעי התקופה בין אם הם שכירים, גמלאים, עצמאים ואחרים, שלא קיבלו התייחסות בתוכנית. אבל מצטערים לאכזב אותך אדוני ולומר לך " לא השגת את האפקט הרצוי.." וסביר להניח שאנחנו האזרחים (בעלי העסקים, שכירים ואחרים) קצת יותר חכמים. אנו מבינים ואנו נזכור, בדיוק מירבי, את אוזלת היד שגילה משרד האוצר הן בתקופה הנוכחית והן בתקופות שקדמו, בכל הקשור לסיוע ומציאת פתרון למצוקתם של העצמאים ושל העסקים הקטנים והבינוניים. כן אנו נזכור את הירי מהמותן לגבי היציאה לחל"ת של השכירים, ללא כל תוכנית שתגבה את ההחלטה הזו בעתיד, וברור לכולנו שפעולה זו "שתרוקן" חלק נכבד מקופת הביטוח הלאומי בהווה, תגרור נקיטת פעולות שיפגעו בנו בעתיד (בכל הקשור לנטל המיסים וכו')... אבל שוב למי אכפת ? הרי אתה כבר תהיה אזרח מן השורה, כפי שציינת במסיבת העיתונאים, ואילו אנחנו "הטיפשים" תמיד נזכור לזכותך את הניהול "המופתי" של המשבר ואיך דאגת להזרים מזומן בסך 80 מיליארד ₪ לסיוע לנפגעי הקורונה ולמעשה בגזירות החדשות שיגיעו בעתיד נאשים לבטח את שר האוצר החדש...
אז זהו שלא !!! אנחנו נזכור שעודדתם את בעלי העסקים לקחת הלוואות חסרות אחריות שעלולות להביא אותם לכדי פשיטת רגל בעתיד, אנחנו נזכור שאפשרת לבנקים לעלות ריביות ולהקשיח עמדות כלפי חשבונות וזאת במקום לבצע את תפקידם ואת המצופה מהם בתקופה. אנחנו נזכור שלא הצגתם תוכנית הבראה וניהול ראויה לתקופת המשבר וליום שאחרי, כמו למשל לגייס את כל היועצים הכלכליים שעובדים בשיתוף פעולה עם המדינה ונתמכים על ידה (מעו"ף, מט"י וכו') וכן לגייס את כל רואי החשבון שמטפלים בעסקים שנפגעו באופן שוטף ומכירים כל עסק לגופו. זאת על מנת שייצרו תמונת מצב עדכנית של כל עסק ועסק שנסגר כתוצאה מהנחיות משרד הבריאות, אשר תבטא את מצבו של כל עסק בכל הקשור לשקים דחויים שכבר ניתנו לספקים ולאחרים ומועד פירעונם טרם הגיע וכמו כן תבטא את צפי פירעון ההלוואות של בית העסק ותזרים המזומנים שלו לחצי שנה או לשנה קדימה. זאת על מנת להבין מה צורך האשראי האמיתי של העסק כל עוד הוא סגור ולא מייצר הכנסות. ורק לאחר מכן להפנות אותו לגורמים שיסייעו לו לגייס הלוואה תואמת לצרכים, בתנאים נוחים (בערבות המדינה), אותה יוכל לפרוע בהתחשב ביכולות הפיננסיות המוגבלות שלו שהינן תוצאה ישירה של המשבר הנוכחי ושל הנחיות משרד הבריאות שנגזרות ממשבר זה.
האחרונים, אך בהחלט "הלא חביבים" עליהם נדבר, הינם כל אותם היועצים הכלכליים, הפיננסיים והעסקיים שקמו ביום אחד כשהחל המשבר, והחלו לייעץ לעסקים בכל הקשור לפעולות עליהם לבצע היום, בראייה אסטרטגית, על מנת לשרוד את המשבר. בעיקר אני מתכוון לכל אותם גופים מסחריים אשר הפרופיל העסקי שלהם צובע, בצבעי גועל, את מרחבי הרשתות החברתיות (פייסבוק ואחרות) ומציעים, לכל עסק שנפגע מהמשבר, סיוע בגיוס אשראי, הן מהלוואת בערבות מדינה, הן ממקורות מימון חוץ בנקאיות והן ממקורות רבים ומגוונים אחרים. אפילו רשת המזון רמי לוי החלה לשווק לצד עגבניות, מלפפונים וקלמנטינות גם הלוואות לנפגעי קורונה.
נתחיל בהגדרה המילונית של המילה יועץ - " יועץ הינו אדם בעל מומחיות וניסיון בתחום מסוים, העוסק במתן עצות למקבלי החלטות הנזקקים לידע בתחום התמחותו של היועץ..."
יכול להיות שזה רק אני אבל:
"אדם בעל ניסיון ומומחיות...",
"נזקקים לידע בתחום התמחותו..."
הלו ? קורונה כאילו דה !
הפעם האחרונה שהעולם התמודד עם מגיפה בינלאומית שדומה בקנה המידה שלה לקנה המידה אתו מתמודד העולם היום הייתה במקרה של מגפת השפעת הספרדית שפרצה בסיום מלחמת העולם הראשונה לפני יותר מ - 100 שנים. אני בספק רב אם כל היועצים האסטרטגיים שמייעצים לעסקים כיום, בנוגע לאופן בו עליהם להתמודד עם משבר הקורונה, צברו את "הידע", "הניסיון" "והמומחיות" שלהם בתחום, כאשר פעלו בתקופת השפעת הספרדית או בתקופות שקדמו לכך. לכן קצת קשה להבין מהיכן נובעת היהירות של אדם לייעץ לאדם אחר בתחום בו הוא לא מבין כלל.
זה נכון שישנם סממנים דומים ואפילו זהים בכל תקופה המשפיעים על עסקים בצורה דומה. אבל חשוב להבין שעצה טובה היא כזו שמסבירה כיצד עלינו לנהוג בסיטואציה מסוימת על מנת לשנות מצב קיים ולא רצוי ולהופכו למצב קיים שכן רצוי. גם היועץ הטוב ביותר, בבואו לתת את עצתו, חייב לקבוע שני קבועי זמן חשובים : נקודת התחלה (תמונת מצב פתיחה) ונקודת סיום (יעד) ועל ציר הזמן שנוצר בין שתי נקודות אלה, ניתן לקבוע פעולות אפקטיביות לטווח הקצר, הבינוני והארוך (לצורך העניין היום שאחרי ואילך). כמו כן מומחה גם יודע לקבל החלטות מבוססות כאשר הוא מנתח את כל המידע העומד לרשותו ועל פיו הוא מסיק מסקנות מושכלות גם במקרים בהם ישנו מידע מסוים חסר או נעלם (אי וודאות בקבלת החלטות).
במציאות בה העסקים פועלים היום (משבר הקורונה), אנחנו נמצאים רק בתחילת התהליך ובתחילתה של ההתמודדות הרפואית. אין לנו מושג כיצד המשבר יתפתח מכאן ואילך. איננו יודעים לומר אילו השלכות יהיו למשבר על עולם העסקים מבחינה כלכלית, פסיכולוגית ובכלל. למעשה מכל המידע הנדרש למומחה, על מנת שיוכל לנתח כראוי ולהסיק מסקנות מושכלות, ידוע לנו רק דבר אחד באופן וודאי והוא, מתי הכול החל ומה היא למעשה נקודת ההתחלה ותו לא. כך שלא ברור כיצד בכלל ניתן להסיק מסקנות וכיצד ניתן להעריך ולצפות את פני העתיד בזמן שרב הנסתר על הגלוי.
מה שכן ניתן לעשות הוא לנצל את מצוקתם של העסקים ושל בעליהם ולייעץ להם, תמורת תשלום כמובן, כי עליהם לקחת הלוואות בתקופה זו כי זה מה שיציל להם את העסק. בתקופה זו רבים מבעלי העסקים משולים לאדם טובע שנאחז בגפרור שצף על המים, בתקווה שגפרור זה יכול להצילו מטביעה. כי בשעת ייאוש וחוסר תקווה הגפרור נראה כמו קורת עץ. במקרה הטוב העצות הללו לא יזיקו וגם לא יועילו אבל במקרה אחר הן עלולות להרע את מצבו של העסק ולהחמיר את המצוקה והנזק שגם כך כבר קיימים.
למעשה הדבר שהעסקים זקוקים לו בתקופה הנוכחית (ולא רק הם) הוא שיתופי פעולה המבוססים על סיוע הדדי, בו כל צד בא לקראת הצד השני תוך בניית מערכת יחסים עסקית - כלכלית לטווח הארוך ולא רק תוך ראיה צרת אופקים לטווח הקצר. במערכת יחסים זו, ספקים אשר יש ביקוש רב למוצרים או לשירותים שלהם צריכים לבוא לקראת הלקוחות שלהם עד כמה שניתן, מבלי לפגוע בעצמם כמובן, בכל מה שקשור למחירים נוחים ותנאי אשראי סבירים אשר יחזקו את הלקוחות גם מבחינה תקציבית (רווח והפסד) וגם מבחינת המזומנים הנזילים (תזרים המזומנים) וכך לקוחות שיחוזקו, שאף הם מצידו השני של הקו משמשים כספקים של גורמים אחרים, יוכלו אף הם לאפשר ללקוחותיהם להתחזק ולעבור את התקופה (כמובן בדומה למקרה הקודם, מבלי שהדבר יפגע בהם) וכן הלאה וכן הלאה, כי זו היא המהות של כלכלה חזקה ורק כך נוכל כולנו לשרוד את התקופה, ארוכה ככול שתהיה.
אם נרצה שהעסק שלנו באמת ישרוד את המשבר הנוכחי ואת כל האתגרים שהוא מביא עימו, עלינו לשאוף לייצר כמה שיותר שיתופי פעולה עסקיים ויצירת סינרגיה בין גופים ובין תחומים שונים. כמו כן עלינו להימנע מקבלת עצות מגורמים לא אחראיים אשר מייעצים לנו לנצל בעת הזו את הטווח הקצר ע"י העלאת מחירים והקשחת עמדות כלפי גורמים עימם אנו מנהלים מערכות יחסים עסקיות, בכל הקשור לתנאי אשראי ולתודעת שירות כי למעשה זה מה שיעזור לנו בטווח הארוך וזה מה שיסייע לנו לצאת מהמשבר. בנוסף לכך עלינו להימנע מקבלת הלוואות מיותרות או מסוכנות, לפני שנעזרנו בגורם מקצועי וביחד עימו בנינו תוכנית עסקית לשנה הקרובה, הכוללת תקציב חזוי וכן תזרים מזומנים צפוי לתקופה זו.
בתקופה מאתגרת זו יתכן ונמצא את עצמנו מתמודדים עם דילמות ניהוליות ותהליכי קבלת החלטות הדורשים ידע מקצועי וכלים אשר אינם מצויים ברשותנו. במצב זה חשוב שנעזר בגורמים מקצועיים כגון : רואי חשבון, עורכי דין, אנשי שיווק ואחרים אשר יפצו על החולשות הניהוליות והמחסור בידע המקצועי שלנו, כבעלי עסקים, ואשר יסייעו בידינו לקבל החלטות מושכלות בתקופה בה אי הוודאות גדולה כל כך. גם אם נראה שעלותם של גורמים מקצועיים אלה גבוהה ומיותרת בתקופה זו, בה כל שקל חשוב, עלינו לחשוב על הנושא פעם נוספת מכיוון שלעיתים הוצאה שנראית מיותרת בטווח הקצר הינה נכס של ממש בטווח הארוך. אם עדיין אין ביכולתכם לשלם את הסכומים הנדרשים, תמיד יש את האפשרות להיעזר בגופים מקצועיים אשר מסייעים לעסקים, כחלק משירותים ממשלתיים מסובסדים ואשר נתמכים ע"י המדינה (מט"י, מעו"ף וכו'). לחילופין ניתן גם להיעזר בעמותות שעושות זאת בהתנדבות.
בעל עסק? מעוניין להעביר את העסק שלך לאונליין?
אצלנו תוכל להקים חנות וירטואלית אונליין רק ב 1 ש"ח ליום (לפני מע"מ) בקלות ובפשטות