פוליטיקה, עובדים סוציאלים, מלכוד 22 ומה שביניהם | טור דעה

בשבועות האחרונים אנו ניצבים בפני "גל שני" של קורונה עם למעלה מאלף נדבקים חדשים ליום, גידול במספר החולים והמונשמים, אכיפה מוגברת של נהלי משרד הבריאות, טענות חוזרות ונשנות על אלימות הולכת וגואה מצד שוטרים, עסקים שממשיכים להיסגר, מוצאים לחל"ת שמפוטרים ובמילה אחת "קטסטרופה".

ממסיבות עיתונאים בכל ערב, במהלכן ראש הממשלה התחיל את נאומיו במילים "העולם מסתכל עלינו ולומד...." (ובכלל אנחנו אור לגויים), עברנו הן למסיבות עיתונאים בהן מוחמרים הנהלים ומאיימים באכיפה אגרסיבית כנגד האזרחים והן לכותרות בעיתונים המספרות לנו איך העולם מסתכל על הכישלון בישראל, איך בריטניה סוגרת את שעריה בפני אזרחים ישראלים ואיך הפכנו "מאורים ותומים" בכל מה שקשור להתמודדות עם קורונה, לדוגמה הטובה לדוגמה הרעה לאיך לא מתמודדים עם קורונה.

אבל בדיוק כמו בגל הקודם, מנהיגנו "הדגולים" עוסקים בעיקר בדיבורים ולמרות שהם אוסרים על אולמות אירועים לקיים מסיבות עם למעלה מ - 50 משתתפים, הרי שעליהם לא חלות התקנות הללו. אם בגל הראשון היו זה ראש הממשלה והנשיא שלמרות האיסור והסגר, חגגו את ליל הסדר ביחד עם משפחתם. הפעם היה זה שר הבריאות שחגג לאשתו יום הולדת רבת משתתפים וכמובן, איך אפשר שלא לציין את התנהגותה "הראויה לשבח" של שרת התחבורה שהשתתפה בחנוכת מחלף חדש באשקלון, באירוע שבו הופרו הן ההנחיות של משרד הבריאות והן ההנחיות של משרד "המוסר והטעם הפגום" (היחידי שלא מונו לו שר או שרה בממשלה הנוכחית) בשל עלויות אירוע שכזה אשר מומן מכספי משלם המיסים בזמן שאנשים פה על סף קריסה כלכלית ורעבים ללחם... אה סליחה טעות שלי... אין פה רעבים ללחם כי כולם פה מדושנים מעונג וטענת הרעבים ללחם הינה פשוט "חארטה" כאמירתו של השר לענייני כלום ושום דבר !

אני שואל את עצמי שוב ושוב וברור לי שאני נשמע כבר כמו תקליט שבור (לצעירים שבינינו זה כמו לומר קובץ mp3 פגום או סרטון יו טיוב שלא מצליחים להוריד כראוי)...


מה השתנה פה מאז חודש מרץ ?

האמת חברים שלא השתנה פה כלום ונבחרי הציבור עדיין יורים מהמותן ומחטיאים את המטרות. כל החלטה שהם מקבלים מונעת משיקולים ואינטרסים פוליטיים בלבד ולא משיקולים של טובת האזרחים.

הרי שאם לקורונה יש גלים והיא מדומה לים, אז אחרי הגל השני מגיע הגל השלישי ולאחריו הגל הרביעי וכן הלאה ובסופו של דבר יגמרו לפוליטיקאים כל פתרונות הקסם ואנחנו ניכנס פה למיתון קשה שיטרוף את הקלפים.

בני האדם למדו כבר מזמן שכאשר הים סוער ויש בו גלים גדולים, אבל עדיין רוצים להנות מהרחצה בבטחה, אז פשוט בונים שובר גלים גדול שיוצר מתחם רגוע ובטוח למתרחצים ואז משקיעים משאבים נוספים בשיפור המצב עוד יותר ומקימים סוכות מצילים שינהלו את המתרחצים, מסדרים את החוף ומביאים כסאות ושמשיות ואפילו פותחים עסקים על החוף לרווחתם ושימושם של הנופשים בים. כך, למרות העובדה שמעבר לשובר הגלים הים עדיין סוער והגלים גדולים, הם פשוט מתנפצים אל השובר וכל הסערה שמתחוללת מעבר לשובר אינה מגיעה כלל אל המתרחצים שממשיכים את שגרת חייהם בבטחה לצידה של הסערה המסוכנת ולמרות העובדה שהים מסביבם אינו רגוע.

אך אצלנו, כמו תמיד, במקום לחשוב, לתכנן, לבנות ולנהל. פשוט העמידו אנשים שיצעקו לעבר המתרחצים שעליהם להיזהר מהגלים וכמובן שהעמידו פקחים שיקנסו במאות ובאלפי שקלים את אלה שלא הקשיבו להנחיות או שלא הצליחו לקיים את ההנחיות (למשל בעלי עסקים שנדרשו לאכוף עטית מסכות ולא הצליחו).

אני מודה כי לתומי חשבתי וקיוויתי כי הממשלה החדשה שהוקמה לפני מספר שבועות תסיק מסקנה או שתיים מטעויות העבר ותחכים קצת כי כולם יודעים "שאין חכם כבעל... כישלון".


למרות שבניגוד לכל הסיכויים קמה פה סוג של ממשלת אחדות (אף כי בפועל מדובר בממשלת מה לעזאזל הקשר בין חבריה? ומה בדיוק המכנה המשותף שלהם?) עדיין הדברים מתנהלים ללא כל ניהול והכוונה מקצועית, כפי שהיינו מצפים וכפי שאמורים היו להיות מנוהלים. הממשלה החדשה, לצערי הרב, עדיין מתעסקת בעצמה ונבחרי הציבור מתעסקים אך ורק באג'נדות הפוליטיות הצרות שלהם, במקום לדאוג ולטפל בעם שבחר בהם ובמדינה שנמצאת באחריותם. הרי ברור לכולם שזה הזמן להתעסק בהטבות מס לראש הממשלה, בוועדות חקירה לבדיקת ניגודי עניינים של שופטים, לחנוך מחלף באשקלון או אפילו לחגוג יום הולדת לאשתו של שר הבריאות, מאשר לטפל במציאות הקיימת והמאתגרת.

המצב כל כך מעורר בחילה עד אשר כבר החלו השבוע להישמע קולות שמעדיפים בחירות רביעיות על פני מה שקורה כעת ואפילו לראשונה מפלגת כחול לבן השמיעה את קולה ועשתה שרירים בכנסת. השבוע גם נשמעו קולות בציבור בנוגע ליציאה לרחובות בהמונים וטכנאי סאונד אחד גם התראיין בערוץ 13 וצרח בכל גרונו כשהתייחס לדבריו של השר צחי הנגבי ואפילו איים על ראש הממשלה כי "המדינה תבער בקרוב". כמובן שהופעתו הדרמטית של אותו סאונד מן הפעילה באופן מידי, כנגדו, מנגנון של מודיעין מסכל נגדי וכן סיכול תקשורתי ממוקד ע"י גורמים לא ידועים. מרגע הופעתו בשידור ובימים שלאחריו הרשתות החברתיות הוצפו בפוסטים ובתמונות מאוד לא מחמיאות של אותו הסאונד מן אשר ריסקו את "תהילתו" ברגע אחד וכל דבריו הפכו בשבריר שנייה למעניינים "כשלג דאשתקד".


אני חייב לציין שנושא הבחירות הרביעיות מעסיק את מחשבותיי לא מעט, שכן בבחירות האחרונות העם עשה הכל על מנת להימנע מהן ואפילו אני הצבעתי הפעם מתוך חובה מוסרית - לאומית ולא מתוך אג'נדה, על מנת שתקום פה ממשלה יציבה שתיקח את המושכות ותטפל בבעיות השעה.

בדיוק כמו כולם אני מתחיל להבין שבין אם יהיו פה בחירות רביעיות או לא, המצב לא באמת ישתנה ובפועל אותם האנשים יקבעו פה את סדר היום ואת המציאות שתמשיך להיות רחוקה מאופטימלית.


"בתורת המשחקים" ישנה קביעה האומרת כי "לעיתים כשאנשים מקבלים החלטות באופן רציונלי, מושגת תוצאה לא אופטימלית ושאינה יעילה פרטו..."

אם רוצים לתרגם את משפטי האחרון "מסינית" לעברית אז ניתן לומר זאת באופן הבא :

אם אנשים יקבלו החלטות בצורה מקובלת ולא יחשבו מחוץ לקופסה תוך שיתוף פעולה ביניהם ועמידה בהסכמים, אזי המצב של כולנו יהיה פחות טוב ובמילים אחרות "המצב יהיה פקקט".

קביעה זו מומחשת בצורה די פשוטה ע"י הצגת "דילמת האסיר" אותה אתאר בקצרה ולאחר מכן אחבר אותה למציאות שלנו.

בגדול הדילמה מדברת על מצב בו שני אנשים מבצעים יחדיו פשע ואז נתפסים ע"י המשטרה ומופרדים לחקירות בנפרד. במצב המדובר למשטרה אין מספיק ראיות על מנת להעמידם לדין על הפשע אותו ביצעו אלא רק על פשע שהעונש המירבי עליו הינו קל יחסית (נאמר מאסר של חצי שנה).

הבעיה הינה שהאסירים אינם יודעים שלמשטרה אין די ראיות נגדם ואינם יכולים לדבר אחד עם השני ו/או לסכם דברים. מנגד המשטרה מנסה לגרום להם להפליל אחד את השני ולהכניסם לכלא ולשם כך היא מציעה לכל אחד מהם עסקה כדלקמן :

המצב הטוב ביותר עבור שני האסירים יחדיו הוא אם שניהם ישתקו ואז שניהם ביחד ישבו בכלא למשך פרק הזמן הקצר ביותר, חצי שנה כל אחד. אך בגלל שהם לא יכולים לדבר אחד עם השני ואין באמת "כבוד ואמון בין גנבים" הרי שכל אחד מהם רוצה להיות זה שמלשין על מנת לקבל את המיטב עבור עצמו (אין מאסר כלל) ולכן נוצר מצב שבו שניהם מלשינים ואז הם פוגעים גם בעצמם וגם בחברם ומקבלים מאסר של 10 שנים בכלא כל אחד, במקום חצי שנה בכלא כל אחד. כל זאת מהסיבה שכל אחד מהם חושב רק על עצמו ועל האג'נדה הפרטית שלו במקום על טובת הכלל.

אם עדיין לא הבנתם חברים יקרים לאן חותרת הדוגמה, אחבר את הדברים למציאות הפוליטית שלנו ולתוצאה המאוד ברורה והיא : "לא משנה מה אנחנו כעם נרצה, הרי שהמצב לא יהיה הטוב ביותר האפשרי עבורנו". זאת מהסיבה שנבחרי העם שלנו רואים לנגד עיניהם, תמיד, את טובתם האישית בלבד..."


סיפור שהיה כך היה ...

שני פוליטיקאים עשו מעשה עליו צריך לתת את הדין. האחד עומד בפני האשמות פליליות ומשפט והשני מעל באמון בוחריו וחבריו, פרק את מפלגתו המורחבת וחבר לממשלה שהבטיח כי לא יכנס אליה כל עוד עומד בראשה נאשם בפלילים.

כעת שני פוליטיקאים אלה עומדים בפני שתי החלטות : האם ללכת לבחירות רביעיות ולפרק את הממשלה וכל זאת בתקופה בה המדינה ואזרחיה מתמודדים עם משבר כלכלי, חברתי ובריאותי שכמותו לא ידענו זמן רב ואולי בכלל. או האם עליהם לשתף פעולה, באופן מלא, אחד עם השני ולכבד את ההסכמים שחתמו ביניהם.

טבלה זו המרכזת לנו בצורה גרפית את האופציות העומדות בפני הממשלה הנוכחית (העומדים בראשה), כאשר בוחנים את דילמת האסיר. הטבלה מראה לנו בבירור שישנו רק מצב עולם אחד בו קיים הסיכוי הטוב ביותר לניהול המשבר והוצאת המשק מהמצב אליו נקלע.

מנגד ניתן לראות כי לא משנה באיזה מצב עולם נבחר הרי שבסופו של דבר הרכב השלטון לא ישתנה וראש הממשלה הנוכחי הוא זה שימשיך להיות ראש הממשלה גם בעתיד הנראה לעין. לכן נוצר מצב בו גנץ נמצא במלכוד 22 אליו הכניסו אותו תקוותו להיות ראש ממשלה, אישיותו, הפוליטיקה הישראלית או כל אלה יחדיו. אם גנץ יבחר ללכת לבחירות הרי שבסבירות די גבוהה הוא יתרסק בקלפיות מאחר והשתמש בכל המהלכים המלוכלכים שהפוליטיקה מאפשרת, כבר במערכת הבחירות הקודמת. הסבירות שיאיר לפיד ובוגי יעלון יחברו אליו שוב ויצליחו להגיע להישגי העבר די קלושים. תוצאה דומה צפויה להשיג גם אורלי לוי, מפקדת הגייס החמישי, שישב בתוך לב ליבו של גוש השמאל ורק חיכה לשעת כושר על מנת לגרום להתקף. אבל שוב, בפוליטיקה כמו בפוליטיקה הכל אפשרי ואין דבר כזה שאין דבר כזה.


החבר גנץ מבין שהוא במלכוד ולכן יעשה הכל על מנת שלא לאבד את הפוזיציה אותה תפס בבחירות האחרונות (הוא למד בצבא כי "יעד שנכבש לא ישוחרר") ואשר תמורתה שילם מחיר פוליטי ואישי עצום מבחינה תדמיתית. לכן כל עוד האדון הנכבד הזה ישים את האינטרסים האישים שלו לפני האינטרס הלאומי של בוחריו (פעם נוספת), הוא יכנס בהסתערות קדימה לתוך שדה מוקשים פוליטי בתוכו יכולת התמרון והתנועה שלו תהה מוגבלת ביותר ובכך יהפוך לבובה על חוטים בידיו של נתניהו וכל איומיו לפירוק הממשלה יהיו חסרי ערך ותוכן. כל זאת כמובן יכול להשתנות אם יחליט פתאום "שתמות נפשו הפוליטית עם פלישתים" והוא יבצע התאבדות פוליטית רק על מנת להפיל את הממשלה ולהביא לבחירות נוספות.

ראש הממשלה המכהן נתניהו מצידו נמצא במקום מצוין. אם ילך לבחירות נוספות הרי שבסבירות גבוהה יבחר שוב כי לא ימצא מתמודד ראוי שיהווה אלטרנטיבה שלטונית (למרות מה שחושב על עצמו נפתלי בנט) ואנחנו יודעים טוב מאוד לאן הביאה אותנו עובדה זו בשנים האחרונות. כמו כן נתניהו גם מודע טוב מאוד למלכוד בו נמצא גנץ ולכן הוא ינצל זאת לטובתו האישית, דבר שהוא יודע לעשות הכי טוב.

קונסטלציה זו תייצר מצב בו אחת לתקופה ראש הממשלה יזרוק לפתחה של כחול לבן איזושהי הצעת חוק סתמית (עצם פוליטית) על מנת שחברי כחול לבן יוכלו להתנגד לה ברוב ובתוקף ולהפילה, רק בכדי לצאת טוב בעיני הבוחרים. הינה הצעת חוק פלונית אלמונית הופלה בהצבעת רוב ע"י חברי הקואליציה שאינם שייכים למחנה הליכוד. אני גם די בטוח שהצעות החוק הללו יהיו כל כך שוליות ואזוטריות עד כדי כך שהליכוד ישלח משלחות מדגמיות רק על מנת לייצג אותו בהצבעות ולא על מנת להשיג הישג פרלמנטרי משמעותי.


כך השיירות יעברו והכלבים ימשיכו לנבוח והיחידים שישלמו את המחיר יהיו אנחנו האזרחים שנמשיך לפזז כמו רקדנית אקזוטית לצלילי מנגינת המענקים שמציעה לנו הממשלה אחת לתקופה, בצורה זולה ומבזה בדיוק כמו גבר חלש הרוכש בכסף חזק את אהבתה הרגעית של יצאנית, תוך ניצול חולשתה, מעמדה הנמוך ותוך ניצול ציני ודוחה של כל הסיבות הטרגיות שהביאו אותה למצב בו היא נמצאת וגרמו לה לעסוק במקצוע העתיק בעולם !!!

כך ממשלתנו תמשיך לכהן עוד זמן רב ותמשיך להחריב את מדינתנו היקרה אשר נבנתה בדם בנותיהם ובניהם של משפחות שכולות ושל דור המייסדים.

בכל פעם שאזרח כואב ומתוסכל יעלה לשידור וינסה להצית את אש המחאה, מייד יפעילו נגדו סיכול תקשורתי ממוקד ברשתות החברתיות ויפזרו עלינו מלמעלה, בשלל שטרות צבעוניים, את המטבע הישראלי החדש שנקרא מענקי קורונה.

יפזרו עלינו שטרות בערך כספי בגובה שתיקתם של האומנים.

יפזרו עלינו שטרות בערך כספי בגובה שתיקתם של בעלי אולמות האירועים.

יפזרו עלינו שטרות בערך כספי בגובה שתיקתם של בעלי בתי הקפה.

יפזרו עלינו שטרות בערך כספי בגובה שתיקתם של השכירים.


ואולי הכנסת תאשר סוף סוף גם את השטר החשוב מכל, זה שערכו הכספי הינו בגובה שתיקתם של העובדים והעובדות הסוציאליים והנכים. יתכן ובמקרה זה לא יהיה מדובר בשטר אלא במטבע בלבד, כי ממילא לאף אחד לא אכפת מהם כבר שנים וזאת למרות העובדה שהעובדים הסוציאליים הם הדבק החזק שמדביק את המרקם החברתי הרעוע של החברה הישראלית והם הלוחמים והגיבורים האמיתיים שלנו כחברה אנושית.

עלינו להבין כי עם ישראל הוא עם חזק ושורד לא בגלל מנהיגיו הרפים, החלשים והאינטרסנטים.

  • עם ישראל הוא עם חזק בגלל יצרני טחינה שתומכים ללא מורא בקהילה הגאה.

  • עם ישראל הוא עם חזק בגלל משפחות חד הוריות ונשים מוכות אשר לא מוותרים ונלחמים למען ילדיהם.

  • עם ישראל הוא עם חזק בגלל גיבורים אנונימיים שקופצים לאגם או לנחל הגעתון הגועש במטרה להציל מטביעה אנשים זרים ואף משלמים על כך בחייהם שלהם.

  • עם ישראל הוא עם חזק בגלל עובדים סוציאליים, אחיות, מורים ועובדי ציבור אחרים המגיעים בכל יום לעבודה ונותנים מעצמם למען אחרים ולעיתים בתנאים לא פשוטים ובתנאי שכר לא מתגמלים.


כולי תקווה כי מנהיגינו, אשר נבחרו בבחירות דמוקרטיות ומייצגים את רצון העם, יתעשתו ויבינו שהם פה בכדי לשרת את כל אותם האנשים שהוזכרו לעיל ועוד הרבה טובים וחשובים אחרים ובוודאי שאינם פה במטרה לשרת את עצמם ואת האינטרסים האישיים שלהם בלבד.

זו היא מחויבותם הציבורית, האישית והמוסרית.



הכותב הוא רו"ח וכלכלן אופיר שלו, המתמחה בהצלה של עסקים שנקלעו למשבר. למידע נוסף ויצירת קשר עם אופיר שלו - לחצו כאן .

גרוסלנד מציעים ארגז כלים לעסקים קטנים ובינוניים עם מגוון של כלים שיעזרו לקידום העסק שלכם, לפרטים ויצירת קשר :





124 צפיות0 תגובות