עסקים בעידן הקורונה - בואו נדבר על זה

טוב את זה שלאף אחד לא אכפת ממצבם של העסקים הקטנים והבינוניים בישראל כבר אמרנו יותר מפעם אחת.

העסקים הקטנים והבינוניים בישראל הינם הבסיס האמתי לכלכלת העם כי הם אלו שמייצרים מקומות עבודה, הם אלו שמייצרים את המזון אותו אנו צורכים, הם גם בונים את הבתים בהם אנו גרים, הם אפילו משלמים את המיסים שמזיזים פה את העניינים והם בכלל עוד הרבה דברים טובים אחרים...

אם כך נשאלות השאלות : כיצד יתכן שכל כך קשה להם להתקיים ? וכיצד יכול להיות שאף אחד לא עושה דבר על מנת לסייע להם ולשפר את מצבם ?

קצת מספרים ועובדות :

- בישראל בכל רגע נתון פועלים כ - 550,000 עסקים קטנים ובינוניים.

- בכל שנה מוקמים בישראל כ - 55,000 עסקים חדשים.

- בכל שנה נסגרים בישראל כ - 45,000 עסקים !!!

- אם בוחנים את הנושא ברמה הלאומית אז למעשה לדעתה של הממשלה (משרד הכלכלה והרשות לעסקים קטנים ובינוניים) בכלל מדובר בצמיחה של כ - 2% בשנה והמצב לא כזה רע כמו שאומרים ואולי אפילו טוב.

- עובדה חשובה נוספת הינה שחלק נכבד מהכנסות המדינה נובע מתשלומי המס שמשלמים עסקים אלה וכל ילד יודע הרי שעסק שנסגר לא משלם מס ! לכן על פי היגיון זה, למדינה יש אינטרס שעסקים לא יסגרו אלא יפעלו וימשיכו לשלם מיסים.


לצערנו לא כך הדבר ולמעשה אם עסק כזה או אחר ייסגר או לא ייסגר, לא ממש מעניין את המדינה.

מרגישים מבולבלים מחוסר ההיגיון ?


בואו ונכיר נוסחה מתמטית פשוטה :

נוסחה פשוטה זו מראה לנו כי במצב הקיים ולמרות שבישראל בכל שנה נסגרים כ - 45,000 עסקים, עדיין הכנסות המדינה ממיסים לא נפגעות ולכן כל עוד כמות העסקים החדשים שמוקמים דומה לכמות העסקים הקיימים שנסגרים (פחות או יותר) למדינה לא באמת אכפת מכל אותם עסקים שנסגרים ולמעשה ניתן להשוות אותם "לפרה שחולבים ממנה את כל מה שיש לה וכשהיא קורסת, פשוט מחליפים אותה בפרה דומה...." והתהליך נמשך.

אותנו, בעלי העסקים הקטנים והבינוניים, עובדה זו מעציבה ואף מאדירה שינה מעינינו.

אנחנו לא בוחנים את הנתונים רק ברמה הסטטיסטית. אנחנו מסתכלים למציאות הכואבת בלבן שבעיניים ואנחנו יודעים טוב מאוד שברגע ש - 45,000 עסקים נסגרים אז עשרות עובדים מפוטרים וגם אם עובדים אלה ימצאו מקום עבודה בפרק זמן קצר יחסית, הרי שלעולם הם לא יוכלו ליהנות מביטחון תעסוקתי ומיכולת לקבל החלטות 3 חודשים או חצי שנה קדימה. אנחנו גם יודעים ומבינים שברגע ש - 45,000 עסקים נסגרים אז אלפי ספקים (שהינם עסק בפני עצמם) לא מקבלים תשלומים עבור מוצרים ושירותים שסופקו וגם הם נקלעים לקשיים קיומיים וגם הם מפטרים עובדים וכך המעגל נמשך וכדור השלג ממשיך להתגלגל במורד.

אם כך ניתן לראות בבירור שמצב העסקים הקטנים והבינויים בישראל לא מזהיר במיוחד ואם עד היום מצבם לא היה מאתגר מספיק הרי שלפני מספר שבועות "צרה" חדשה דפקה להם על הדלת, הלא היא "הקורונה" ואיתה הגיעו ימי הבידוד, אי הגעת סחורות מחו"ל, הנחיות משרד הבריאות המשתנות חדשות לבקרים לגבי יכולת התכנסות המונית וכל זאת מתובל ועטוף בפחד עולמי ממגפה שתכחיד חלק נכבד מהאנושות.


ושוב "נוקאאוט" ישירות לפרצופם של בעלי העסקים...

עובדים שנכנסים לבידוד זכאים לנצל ימי מחלה צבורים בתשלום, אותם כמובן משלמים המעסיקים. אך בשונה מימי מחלה רגילים בהם העובד באמת חולה וברגע שמחלים שב למקום עבודתו לרוב לאחר מספר ימים בודדים, בהם החוק מצמצם את הנזק הכלכלי שנגרם למעביד בכך שמחלק את הנטל בינו לבין העובד (יום ראשון ללא תשלום, ימים שני ושלישי 50% מהתשלום וכן הלאה). הרי שבמקרה של בידוד מקורונה, העובד לא מגיע למקום עבודתו במשך 14 ימים בין אם הוא חולה ובין אם לא ואם כבר מדברים על סטטיסטיקה אז חשוב להבין שבמקרה חולי רגיל העובד נעדר ממקום העבודה לבדו ואילו במקרה של חשש להידבקות בקורונה אז כל מי שבא עמו במגע נכנס לבידוד, למשל, כל חבריו לעבודה. במילים אחרות העסק מנוטרל והמעסיק צריך לספוג כמעט שבועיים של ימי מחלה בתשלום (בהתאם לקביעת חוק ימי מחלה) עבור כל העובדים שלו ולמעשה נוצר מצב בו העסק מחד גיסא לא מייצר וההכנסות שלו נפגעות ומאידך גיסא הוצאות השכר גדלות או נשארות ללא שינוי ושני הדברים יחד מגדילים את ההפסד והנזק הכלכלי שנגרם לעסק ולבעלים.

מה לגבי בעל העסק שהינו עצמאי וצריך גם הוא להיכנס לבידוד ? הרי הוא לא זכאי לקבל תשלום מפצה עבור ימי מחלה, מגורם חיצוני כלשהו (ביטוח לאומי, חברות ביטוח וכו').

עובדה נוספת היא שעסקים רבים מושתתים על הגעת סחורות מחו"ל בין אם מדובר בחומרי גלם לייצור ובין אם מדובר במוצרים מוגמרים הניתנים למכירה קמעונאית. כך במצב בו סחורות אלו לא מגיעות במועד או לא מגיעות כלל (בשל הגבלות חוקיות עולמיות ומקומיות, שנועדו להילחם בהתפשטות הקורונה) הרי שבעל העסק מוצא עצמו ללא יכולת ייצור וללא יכולת למכור, דבר המקטין את סך המכירות של בית העסק וכפועל יוצא גורם להפסדים.

בנוסף לקיטון במכירות, הן הקיטון בכושר הייצור של בתי עסק והן אי הגעת סחורות מחו"ל יוצרים יחדיו תופעת "מחסור" דבר שמקטין את ההיצע ביחס לביקוש וגורר אחריו עליות מחירים ושוב הגדלת ההפסדים והנזק הכלכלי.

גם ענפים כלכלים בתחום השירותים נפגעים מאוד מנושא הקורונה, כך למשל ענפי תעשייה שמושתתים על התכנסויות המוניות (שכאמור אסורות בימים אלה). אולמות אירועים סופגים הפסדים בשל ביטול חתונות ואירועים אחרים. אנשים שפוחדים להידבק בקורונה אינם הולכים לבתי הקולנוע, למסעדות, להופעות, מופעי רחוב ובידור, קונצרטים (עדלאידע בפורים, הופעות של זמרים, מסיבות המוניות) וכו'. תופעה זו, בנוסף לאיסור התכנסות המונית על פי חוק, אף היא פוגעת קשות ובאופן ישיר בענפים תעשייה שלמים החל מנותני השירותים עצמם, וכלה בחנויות קמעונאיות אשר מוכרות את מרכולתן בכל אותם אירועי רחוב. מיותר לציין שפגיעה ישירה זו גורמת לפגיעה היקפית גם בעסקים שנותנים שירותים לעסקים שנפגעים ישירות, דוגמה טובה לכך הינה : חברות שיווק, פרסום, דיגיטל, בתי דפוס, חברות היסעים, חברות ניקיון ושמירה, חברות הסעדה ועוד הרבה אחרים.

לצערנו הרב הרשימה עוד ארוכה ואנו נמצאים רק בפתחו של המשבר ואיש אינו באמת יכול לומר לאן דברים יתפתחו...


למרות מצוקתם של העסקים, בשל המשבר העולמי, אף גורם ממשלתי לא מקים צוות חירום על מנת לסייע לעסקים הקטנים והבינוניים ועל מנת לספק להם כלים אופרטיביים להתמודדות עם המצב. לטובת סיוע לחברות הגדולות (אל-על ואחרות) המדינה מקצה משאבים או תקצה משאבים (כך על פי פרסומים), אבל למען העסקים הקטנים לא באמת עושים משהו והדבר היחידי והפופוליסטי שעשתה הממשלה היה לצאת בהצהרה כי יגדילו את הקרן למתן הלוואות לעסקים בערבות מדינה וכי זמן הטיפול בבקשות יתקצר.

הצהרה זו הינה למעשה הדרך "המכובסת" של המדינה לומר "אין לנו שום כוונה לעשות משהו אופרטיבי שיסייע לעסקים..., אבל אנחנו מבינים שהצהרה זו נשמעת טוב בתקופת בחירות והרכבת ממשלת חירום..."

ננסה להבין לרגע מה ההצהרה הזו אומרת או יותר נכון מה היא לא אומרת...

ההצהרה אומרת שהמדינה מוכנה להיות ערבה להלוואות שיינתנו לעסקים בסכומים גבוהים יותר ממה שהייתה מוכנה עד כה וכן שהמדינה דורשת מהבנקים לטפל בבקשות בפרק זמן קצר יותר ובאופן מהיר יותר ממה שהיה נהוג עד היום.

עד פה באמת מדובר במחווה מרשימה של המדינה.


אבל מה לא אומרים לנו באותה הצהרה ?

לא אומרים לנו שיהיו הקלות בתנאי הזכאות לקבלת ההלוואות. כך יתכן מצב בו עסק שנקלע לקשיים בגלל משבר הקורונה לא הצליח לפרוע את התחייבויותיו ולא הצליח לנהל תזרים מזומנים תקין ולכן הבנק בו מתנהל חשבונו לא כיבד שקים שהעסק נתן לספקים, לעובדים וכו' והשקים חזרו. הרי במקרה זה ועדת האשראי של הקרן, בסבירות די גבוהה ואולי וודאית, תפסול את זכאותו של בית העסק לקבלת ההלוואה, שכן חזרת שקים בחשבון הבנק השוטף של בית העסק הינה אחת הבדיקות שמבצעים לפני מתן האישור להלוואה והיא גם אחת הסיבות העיקריות לסירוב למתן ההלוואה כאמור.

בנוסף לכך לא אמרו שהריביות על ההלוואות שיינתנו תהינה מסובסדות ונמוכות משמעתית מהריביות הרגילות אותן מקבל בית העסק מהבנק בו הוא מנהל את חשבונותיו השוטפים (דבר שאכן יצמצם לבית העסק את ההפסד) גם לא אמרו באותו ההקשר שפירעון ההלוואה ימשך על פני תקופה ארוכה יותר מהרגיל וזאת על מנת להקל על עומס התשלומים ותזרים המזומנים של בית העסק.

בנוסף לכך חייבים להבין שהלוואה היא פתרון טוב לחיזוק תזרים המזומנים של העסק ופתרון לצורך הקיים לגשר על פערי עיתוי בין כניסת מזומנים לעסק ויצאת כספים ממנו וכן היא פתרון טוב למימון ביניים של השקעות מהותיות שצפויות לסייע לנו להגדיל את העסק ואשר את התשואה עליהן נראה רק בעתיד או במועד רחוק יותר. ההלוואה הינה למעשה רק גשר מימוני ופיננסי שמחבר בין שתי נקודות הזמן הללו.

נקודה חשובה נוספת היא שהלוואה אינה פתרון טוב להפסד מתמשך ושוטף של בית העסק שכן הלוואה צריך להחזיר ואילו ההחזר מבוצע מהרווח הנקי של העסק לאחר תשלומי מיסים. לכן בהגדרה עסק מפסיד לא יכול להחזיר הלוואות שקיבל אם הוא לא מסוגל לייצר רווחים גבוהים מספיק בעתיד (שכאמור לא נודע), אשר יפצו על הפסדים שנגרמים לו היום. לכן ההלוואה שהוא לוקח היום רק תחמיר את מצבו הכלכלי הן מבחינת רווח והפסד, בשל תשלומי ריבית שלא היו קיימים עד למועד קבלת ההלוואה והן מבחינת תזרים המזומנים, בשל ההחזרים השוטפים של ההלוואה, שאף הם לא היו קיימים לפני מועד קבלת ההלוואה.

הצהרת הממשלה גם לא אומרת שהעסקים שנקלעו לקשיים יקבלו מענקים אותם לא יצטרכו להחזיר שכן במקרה זה אכן מדובר בגידול בהכנסות בית העסק (ממענקים) אשר יצמצם את ההפסד שנגרם לו בשל הסיבות שהזכרנו קודם לכן.

ההצהרה גם לא אומרת שיהיה קיטון בתשלומי המסים הרבים המשולמים כיום, דבר שאף הוא יכול לחזק את העסקים שנקלעו לקשיים, שכן נטל תשלומי המס אף הוא פוגע בעסקים שנמצאים בבעיה כלכלית כתוצאה מהמשבר. למעשה ניתן להסיק כי לאחר שתוקם ממשלה, צפויה עליה בשיעורי המס המשולמים היום וזאת על מנת לכסות את הגירעונות העצומים שהמדינה נכנסה אליהם בשל ריבוי במערכות בחירות (שאף הן פגעו קשות במעסיקים ובעסקים הקטנים והבינוניים) ובשל סיבות רבות אחרות עליהן ניתן לשמוע בכל אייטם כלכלי בטלוויזיה או בעיתונות.

אם כך ניתן לסכם את הדברים בכך שלעסקים הקטנים והבינוניים צפויה עוד דרך מאתגרת במלחמתם ההישרדותית היום יומית, במיוחד לאור השפעת משבר הקורונה הניצב בפתחנו.

כמו כן חשוב שנבין כי בסבירות די גבוהה, כבעלי עסקים קטנים ובינוניים, לא באמת נקבל סיוע ממשלתי בר קיימא בהתמודדותנו עם האתגרים העומדים בפתח וכן חשוב מאוד שלא נתפתה לקבל פתרונות מהירים בצורת הלוואות וכו' שיתכן ובטווח הקצר יצרו תחושה של ביטחון ויציבות אך למעשה מדובר באשליה אשר עלולה להתנפץ לנו בפנים בהמשך ואף לגרום לנו ולעסקים שלנו להיקלע לקשיים.


קהילת גרוסלנד ופורום המומחים המקצועי של מר גרוס (רואי חשבון, עורכי דין, אנשי שיווק ודיגיטל וכו') מזמינים אתכם לקחת חלק בסדנאות והרצאות מקצועיות שניתנות ללא עלות, אשר מועברות בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות בערים השונות (רמת גן ועוד).


כמו כן אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו ולהיעזר בפרום המומחים שלנו על מנת להבין מה הפעולות שעליכם לעשות על מנת לעבור בשלום את התקופה המאתגרת בפניה אנו עומדים.


לצפייה חינם בהרצאה בנושא בניית תקציב ותזרים מזומנים ככלי לניהול העסק - לחצו כאן








258 צפיות0 תגובות